הנה השאלה שמרחפת מעל כל תמונה של יעקב ג'וגשווילי: האם יוסף סטלין באמת נתן לבנו למות במקום לבצע עסקה? התשובה הקצרה היא שיעקב מת ב-14 באפריל 1943, בזקסנהאוזן, והשמועה שאביו היה יכול להציל אותו היא רק חצי מהסיפור. החצי השני יותר לא נוח, והוא מסביר מדוע אנשים עדיין מתווכחים על כך יותר משמונים שנה מאוחר יותר.
האיש במעיל הגדול
נתחיל עם התמונה שכולם חולקים: גבר צעיר במעיל כבד של הצבא האדום, נראה עייף, מוקף בחיילים גרמנים. זהו סגן בכיר יעקב ג'וגשווילי, מפקד סוללה ברגימנט ההוביצרים ה-14. חיילים גרמנים לכדו אותו ב-16 ביולי 1941, ליד העיר ליוזנו בבלארוס, סביב שדה התעופה סוראז', במהלך הכאוס של הקרבות בסמולנסק.
המעיל הזה ראוי להזכיר, כי הצופים תמיד שמים לב לזהחיילים סובייטים לבשו את המעיל הגדול כל השנה. במזג אוויר חם הם גלגלו אותו ונשאו אותו על הכתף, ובחורף קיבלו מעליו ז'קט כותנה מרופד. זהו פרט קטן, אך הוא מראה שהתמונה לוכדת חייל רגיל במדים רגילים, לא נסיך בתחפושת.
German propagandists understood the value of the image immediately. Leaflets showed Yakov with the taunting caption asking whether you knew who this was. The הוֹדָעָה to Soviet troops was simple: even the leader’s own son has given up. Yakov, by most accounts, refused to cooperate and resisted every attempt to make him defect.
מי היה יעקב, באמת?
יעקב, שנולד בשנת 1907, היה בנו הבכור של סטלין והיחיד שאמו חלקה את שורשיו הגאורגים של אביו. לאחר מות אמו, קרובי משפחה גידלו אותו הרחק מאביו. הוא גדל והפך לאדם עדין ומופנם שרצה שני דברים: חיים נורמליים וסימן כלשהו של אישור מהאיש החזק ביותר במדינה. מה שקיבל במקום זאת, לדברי אלו שחקרו את המשפחה, היה רכילות, בוז קר וסוף משפיל במחנה נאצי.
אחיו חיו חיים שונים מאוד. קונסטנטין קוזקוב, שנולד ב-1911 לאלמנה צעירה שקיבלה את סטלין כדייר במהלך גלותו הצפונית, שמר על זהירות ושקט, עבד ברדיו ובטלוויזיה הסובייטית, ומת ב-1996. אלכסנדר דווידוב, שנולד לנער כפרי בסיביר, גדל בעוני, שירת במלחמת העולם השנייה, הגיע לדרגת רב-סרן, ומת ב-1987. שניהם זומנו ל-NKVD בסוף שנות ה-30 וחויבו לחתום על הסכמי סודיות בנוגע להולדתם. וסילי, הצעיר מביניהם, שנולד ב-1921 לאשתו השנייה של סטלין, היה כריזמטי ומפונק, שתה בכבדות, ניצל לרעה את זכויותיו, ונכלא לאחר מותו של סטלין. הוא מת ב-1962.
מכל הילדים, סיפורו של יעקב הוא זה שעולה בכל פעם שאנשים דנים בשאלה האם סטלין היה מסוגל בכלל לחוש אבהות כלשהי.
חילופי האסירים שכולם מדברים עליהם
כאן חיה האגדה. לאחר התבוסה הגרמנית בסטלינגרד בתחילת 1943, כך מספר הסיפור, ברלין הציעה החלפה יעקב עבור פילדמרשל פרידריך פאולוס, המפקד שנכנע שם. סטלין סירב.
הגרסה הנפוצה ביותר של תשובתו היא עוצמתית: אתם מחזיקים לא רק בבני יעקב אלא במיליוני בניי, אז או שתשחררו את כולם או שבני יחלוק את גורלם. גרסה פופולרית אחרת היא שהוא מבטל את העסקה במונחים צבאיים: מדוע שיחליף גנרל, או פילדמרשל, בסגן? שורה שלישית, אכזרית יותר, "אין לי בן", מצוטטת שוב ושוב.
היזהרו מכל אלה. אלו מסורות הקשורות לסיפור, לא מסמכים שאפשר לנופף בהם. הם שורדים כי הם נשמעים כמו סטלין, וכי הם תואמים את מה שאנשים רבים כבר מאמינים בו.
סיפור חילופי דברים שני שכדאי להכיר. כאשר הכוחות הסובייטיים לכדו את ליאו ראובל ג'וניור, אחיינו של היטלר, בסטלינגרד, הגרמנים הציעו, על פי הדיווחים, להחליף אותו גם ביעקב. סטלין סירב שוב. יעקב מת בזקסנהאוזן, בעוד ראובל שרד את המלחמה ושוחרר ב-1955.
רוצים ללמוד על אסיר בולט נוסף שהוחזק בזקסנהאוזן והתנגד להיטלר? קראו? גאורג אלזר בזקסנהאוזן: האיש שכמעט התנקש בהיטלר כדי לגלות את סיפור ניסיון ההתנקשות בו ומאסרו תחת המשטר הנאצי.
האם סירוב לעסקה היה ההחלטה ה"נכונה"?
כאן הוויכוח מתלהט, והטיעונים החזקים ביותר מגיעים מאנשים שמנסים להיות הוגנים כלפי אדם שכמעט אף אחד לא רוצה להגן עליו.
הטיעון להחלטתו הולך כך. עד 1943, ברית המועצות איבדה גברים בקצב קטסטרופלי, והמורל היה שביר. אם המנהיג העליון היה מחליף פילדמרשל כדי להציל את ילדו שלו בזמן שמיליוני בני אבות אחרים נרקבים במחנות, הנזק לצבא היה יכול להיות חמור. דעה אחת גורסת שהדבר עורר אי שקט בשורות. אחרת הצביעה על כך שהוא היה צריך לעשות את אותה הבחירה גם אם זה היה בנו האהוב. מנהיג של אומה, בפירוש זה, אינו יכול להעדיף במאבק על הישרדות.
ישנה גם טענה שסטלין גילה עקביות, מה שלא תחשבו על בחירותיו האחרות. אנשים רבים מציינים שמשפחות של אסירים סובייטים אחרים סבלו משבי קרוביהם, שכן הם איבדו את רווחתם וסיוע המדינה ועמדו בפני רדיפות אחרות, בעוד שמשפחת ג'וגשווילי ברובה ניצלה מיחס זה. וסילי, ששירת בחיל האוויר, לא קיבל אישור חופשי בגלל שם משפחתו, לפחות בשנות המלחמה הראשונות.
הטיעון נגדו הוא רגשי ולא אסטרטגי. מבקרים טוענים שאפשר לקבל את ההיגיון הצבאי ועדיין לומר שהאיש היה קר כלפי ילדו הרבה לפני המלחמה, והתייחס ליעקב כאל אכזבה ממערכת יחסים שמעולם לא העריך. אחרים אומרים שהשימוש בפרק אחד זה כדי לגנות אותו הוא המטרה הלא נכונה. סטלין אשם בפשעים מתועדים מספיק, כך שהחלטה זו, ללא קשר למשקלה המוסרי, אינה האשמה החזקה ביותר נגדו. אנשים רבים העלו בדיוק את הנקודה הזו: זוהי הבחירה היחידה בחייו שהייתה כנראה נכונה.
Did Soviet Prisoners Really Get Sent to the Gulag?
סיפורו של יעקב גורר פנימה שאלה רחבה יותר שקוראים רבים מחפשים: מה קרה לחיילים סובייטים ששרדו את השבי הגרמני?
האמונה הרווחת היא שכולם נענשו ברגע שחזרו הביתה. המספרים מצביעים אחרת. רוב האסירים ששוחררו חזרו מיד לצבא האדום. אחרים בילו תקופות קצרות במחנות סינון, שלא היו גולגים. מבין שבויי המלחמה הסובייטים ששוחררו עד 1946, כ-14 אחוזים הלכו למחנות סינון, ורק חלק מהם נכלאו אז במערכת הגולאג. קבוצה קטנה יותר, המוערכת בכ-5 עד 10 אחוזים, נשלחה לכלא בגין האשמות כמו עריקה או פחדנות. אלה עדיין מאות אלפי אנשים, אך זה רחוק מיחס אוניברסלי.
ברגעים מסוימים במלחמה, אחד מכל שלושה כוחות תגבורת שקיבל הצבא האדום היה אסיר משוחרר. נעשתה השוואה קודרת: כ-10 אחוזים מאסירי הגולאג מתו בזמן שהיו בכלא, לעומת כ-30 אחוזים מאנשי השירות הסובייטי במהלך המלחמה.
צו 270, שהוצא בשנת 1941, הוא המסמך שאנשים בדרך כלל מצטטים. הוא תיאר את הכניעה כבגידה, ולכן לרעיון "אין לי בן" יש משקל כה רב. עם זאת, דווח כי משפחתו של יעקב, בניגוד לרבים אחרים, ניצלה מההשלכות הרגילות.
איך יעקב באמת מת?
The official account, repeated in Russian sources, says Yakov was shot on April 14, 1943, while trying to escape from Sachsenhausen. He is said to have thrown himself at the barbed wire fence, and seconds later a guard shot him in the head.
קוראים רבים מוצאים את התיאור הזה מוזר, והספקנות הגיונית. מדוע יקפוץ אדם על גדר חשמלית או דוקרנית כששומר עומד בקרבת מקום? עבור רבים, זה נראה פחות כמו ניסיון בריחה ויותר כמו מעשה ייאוש מכוון. תיאור אחד, המיוחס לשותף רוסי לתא, טוען שהידיעה שאביו סירב לפדות אותו היא שדחפה את יעקב לפעולה אחרונה זו.
בין אם זו הייתה בריחה או התאבדות, הסוף זהה: אדם עדין ובודד מת במחנה, רחוק מביתו, לאחר חיים שלמים של ניסיון להיות מורגש על ידי אביו.
Frequently Asked Questions
- האם הגרמנים באמת הציעו להחליף את יעקב בפילדמרשל פאולוס?
זהו הסיפור המסופר לרוב, והוא חוזר על עצמו באופן נרחב. התייחסו לניסוח המדויק של תשובתו של סטלין כמסורת, שכן הציטוטים הדרמטיים משתנים ממספר למספר.
- האם סטלין באמת אמר "אין לי בן"?
הדבר מיוחס לו לעתים קרובות, אך מספר גרסאות שונות של תגובתו נפוצות. זו על מיליוני בנים היא המצוטטת ביותר. הניסוח משתנה בהתאם למי שמספר זאת.
- האם גם יעקב הוצע בתמורה לאחיינו של היטלר?
לפי הדיווח, כן. ליאו ראובל ג'וניור נלכד בסטלינגרד, והגרמנים הציעו, על פי הדיווחים, להחליף אותו ביעקב. סטלין סירב, יעקב מת ב-1943, וראובל שוחרר ב-1955.
- האם שבויי מלחמה סובייטים נשלחו אוטומטית לגולאג לאחר שובם הביתה?
לא. רובם נשלחו חזרה לצבא או שוחררו לחיים אזרחיים. כ-14 אחוזים מאלה ששוחררו עד 1946 עברו דרך מחנות סינון, וחלק קטן יותר נכלאו בסופו של דבר.
- כיצד מת יעקב דז'וגשווילי בזקסנהאוזן?
הדיווח הרוסי מספר שהוא נורה ב-14 באפריל 1943, בעת שניסה להימלט על ידי השלכת עצמו לעבר גדר התיל. יש הסבורים שזה עולה בקנה אחד עם מעשה אובדני יותר מאשר ניסיון בריחה אמיתי.
